הטור דה פראנס 2010 יוצא לדרך!
לצד המונדיאל, והמשחקים הגורליים של רבע הגמר, יוצא לדרך היום מרוץ האופניים הגדול ביותר בעולם – הטור דה פראנס. מרוץ זה שמתחיל היום ונגמר ב-25.7 (!!) הוא המרוץ הגדול ביותר והיוקרתי ביותר בעולם תחרויות האופניים. מרוץ זה, שהחל בשנת 1903 כמרוץ לקידום מכירות של עיתון ל'אוטו, התפתח המון עם השנים, כשמספר ימי התחרות, המסלול ואפילו נקודת הזינוק השתנו כל הזמן. בשנים האחרונות זה נהיה כבוד גדול (שלא נדבר על הכנסה כספית גדולה) לארח את זינוק התחרות, ולכן ערים רבות בצרפת ובאירופה נלחמות כל שנה על הזכות לארח את הזינוק. השנה זכתה בכך העיר בריסל שבבלגיה, משם יזנקו היום המתחרים. הסיום הוא הדבר הכי שמרני בתחרות, והוא נשאר כמו תמיד בשדרות האליזה בפריס. סיום המתאים למלכים.
אפילו בוראט בא לעודד
אבל במקום להלאות אתכם בפרטים משעממים על התחרות, החלטנו השנה להראות לכם את הצד המשעשע יותר עם שורת עובדות שבטח לא ידעתם על התחרות המפורסמת הזו:
- 5000-7000 קלוריות ביום שורפים הרוכבים ביום אחד. הכמות תלויה כמובן במרחק שהם צריכים לגמוע באותו יום וכן במידת הקושי (השבוע השני של התחרות ידוע כשבוע ההרים, שבו הרוכבים צריכים לעבור את האלפים והפירנאים ושם בדרך כלל נקבע גם המנצח בגלל הפרשי הזמנים הגדולים שניתן ליצור באזור זה). אם תקחו את כמות הקלוריות הזו ותכפילו אותה ב-21 ימי התחרות, תקבלו שכל רוכב שורף למעלה מ-100,000 קלוריות במשך שלושה שבועות – אחלה דיאטה!
- באחת השנים שבהן לאנס ארמסטרונג זכה בתחרות (סה"כ 7 זכיות רצופות) הוא איבד ביום אחד 7 ק"ג בשעה (!!) עקב התייבשות גדולה מאד. בכלל ארמסטרונג הקריב הרבה בשביל התחרות, ובין היתר איבד את אחת הביצים שלו לסרטן האשכים. אחת הסיבות שהוא נחשב לאחד הספורטאים הגדולים ביותר בהסטוריה של האנושות היא העובדה שכל הזכיות שלו באו לאחר מחלת הסרטן הקשה שהוא חלה בה. השנה הוא יתמודד שוב פעם בתחרות, אך יותר בשביל הכיף ופחות בשביל הסיכוי לזכות בתואר.
- אחת השאלות היותר מעניינות היא איך הם משתינים תוך כדי התחרות, היות ומדובר ביום שלם של רכיבה. אז מסתבר שיש כאן טכניקה מסויימת. הרוכבים שייכים לקבוצות ולכן הם מתארגנים מראש בנקודות עצירה ועוצרים בזוגות או בחבורה כדי להשתין לצד הדרך. הסיבה לכך היא כדי שאף אחד לא יישאר מאחור. כמו כן, ישנו קוד מסוים בין הרוכבים שכשקבוצה מסוימת עוצרת להשתין, שאר המתחרים לא מנצלים את זה בשביל לפרוץ קדימה ולברוח להם. תמונה מעניינת זה לראות קבוצה של רוכבים משתינה, היות והם עושים את זה תוך כדי עמידה עם האופניים כשהזרם יוצא לרוב מעל או לצד הכידון (בעייתי כשיש רוח חזקה).
- שאלה נוספת לגבי הלו"ז היומי שלהם הוא איך ומתי הם אוכלים. מסתבר שגם כאן יש שיטה מסודרת, שבה מחכים לרוכבים בצד הדרך חברים לצוות עם שקית אוכל. הרוכב אוסף את השקית תוך כדי רכיבה ושם אותה על הכתף. במהלך הרכיבה הוא שולף מתוך השקית את האוכל שהוא רוצה ואת השאר הוא משליך בצד הדרך (הם אחר כך אוספים את זה כמובן). הארוחות שלהם כוללות סנדוויצ'ים, ביסקוויטים, חטיפי אנרגיה, ג'ל מאכל ועוד. את האוכל שהם רוצים הם דוחפים לתוך החולצה, ומקפידים לאכול משהו כל חצי שעה כדי להלחם בשריפת הקלוריות המטורפת שהם חווים בתחרות.
- ומה לגבי הצופים? מסתבר שבממוצע באים לצפות בתחרות 15,000,000 אנשים! אם נוריד את הצופים של ההזנקה והסיום, נקבל כמה מליונים טובים של צופים שעומדים בצד הדרך ורואים במשך כמה שניות איך כמה רוכבים חולפים מולם. הצופים החכמים יותר מחכים באזור ההררי, שם הרוכבים מתעכבים יותר ברכיבתם וכן זקוקים באמת לעידוד של הצופים כדי להצליח ולעבור את העליות המטורפות שמחכות להם שם.
- קצת נתונים טכניים – הרוכבים מפדלים בערך 800,000 פעם במהלך כל התחרות, 3 הוא מספר השרשראות שהם מחליפים במהלך התחרות (אחת בשבוע בממוצע), 8 שניות בלבד הפרידו בין המקום הראשון לשני בשנת 1989 בתחרות שנמשכת 3 שבועות, לעומת זאת 28 דקות ו-27 שניות הפרידו הכי הרבה בין המקום הראשון לשני בשנת 1952.
- ואיך אפשר בלי קצת בנות? האתר COED Magazine הכין לכם סט יפה מאד של תמונות של בחורות על אופניים, רק כדי שתוכלו לדמיין מה היה קורה אם התחרות הזו היתה סרט של הוליווד.
חבורת ה-BMX מתכוננת למירוץ
לעוד מידע על התחרות אתם מוזמנים להכנס לאתר התחרות הרשמי.
