אז נכון שכל העולם ואשתו דיברו בימים האחרונים על הסוף של הסדרה "אבודים", וגם אני הייתי ביניהם, אבל לצד הסיום הדרמטי של "אבודים" הגיעה לסיומה גם הסדרה המעולה "24″. סדרה זו, שרצה כבר 8 עונות, על גבי 9 שנים (שנה אחת הפסקה עקב מעצרו של קיפר סאת'רלנד) קבעה שיאים בטלוויזיה ויצרה ז'אנר חדש ומיוחד. עצם הרעיון של לקחת 24 שעות, לפרק אותם בזמן אמת על גבי 24 פרקים, כולל הפסקות לפרסומות, היה משהו חדשני מאד בטלוויזיה שאינה תוכנית ריאליטי. העונה הראשונה של הסדרה שברה המון שיאים וגרמה לכל העולם לדבר על ג'ק באוור וכמה הוא מדהים (אפילו אנחנו כתבנו על גדולתו כאן).

סדרה זו, שידעה עליות ומורדות רבות, והצליחה בצורה די מדהימה להפיק עונה שמינית טובה מאד ראויה להערצה ולכבוד לא פחות מ"אבודים". אין ספק שללא שתי הסדרות האלה בלוח המשדרים בשנה הבאה יהיה מאד משעמם לראות טלוויזיה. לכן, כאות הוקרה לסדרה שכל כך נהנינו לראות בשנים האחרונות, להלן מספר דמויות ואירועים שהשאירו את חותמם עלי ועל רוב קהל המעריצים של ג'ק:

1. נינה – היא היתה הדמות הרעה האמיתית הראשונה שפגשנו בסדרה. כל הארץ געשה כשגילו שהיא הסוכנת השתולה ב-CTU, והיא זאת שבעצם עובדת בשביל הרעים ופוגעת בג'ק ובטובים. השיא כמובן הגיע בשתי הדקות האחרונות של העונה הראשונה, בהן גילינו שלמרות הסוף הטוב שבו ג'ק הציל את המצב וכל הרעים נתפסו, הצליחה נינה במעשה אחרון של יאוש להרוג את טרי, אשתו של ג'ק, ובכך להרוג את נפשו של ג'ק. המוות הזה ירדוף אותו מספר עונות, ובעצם טורם רבות לעיצוב דמותו ודמות בתו קים.
2. הנשיא לוגאן – אני חושב שהרשע הכי גדול בסדרה הוא בעצם נשיא ארה"ב צ'ארלס לוגאן. נשיא זה, אותו הכרנו רק לאחר תקופת הנשיאים לבית פאלמר, הוא נשיא שהצטייר לנו בהתחלה כעוד נשיא מסכן בבית הלבן שצריך להתמודד עם סיטואציה קשה מאד. לאט לאט, עם המשך העונה למדנו שמדובר בפושע, ושבעצם הוא הרע האמיתי בסדרה. ג'ק אומנם מצליח להפליל אותו בסוף, אבל לוגאן מצליח לחזור ולהתנכל אליו מספר פעמים. הרי הוא היה זה שבסופו של דבר הסגיר את ג'ק לסינים, וניסה להרוג אותו מספר רב של פעמים, שלא נדבר על כל הנסיונות שלו לחבל במעשים הטובים של ג'ק. בעונה הנוכחית (ה-8) הוא חוזר שוב כדמות שנויה במחלוקת, ושוב פעם הוא פועל נגד ג'ק ונגד האומה.
3. צ'ייס – זוכרים אותו? הלוחם ב-CTU שעבד עם ג'ק בזמן שהוא שוכב עם קים מאחורי גבו? אז למרות שהוא היה דמות לא כזאת משמעותית בסדרה, וכיכב רק בעונה אחת, עדיין שמורה לו אחת הסצינות הקשות בתולדות הסדרה והיא הקטע עם הגרזן. בעונה השלישית בה הסתובב וירוס קטלני, צ'ייס הצליח לשים את ידו על המזוודה עם הוירוס ולקשור אותה לידו עם אזיקים. בניסיון נואש להציל את צ'ייס ואת המצב, לקח ג'ק גרזן כבאים וכרת לו את היד, תפס את המזוודה והשליך אותה לחלל מבוקר. התוצאה היתה כמובן סוף טוב לעולם, ופחות יד לצ'ייס. בתמורה קיבל הבחור את בתו של באוור, אך לא שבנו לראותו בסדרה יותר.
4. הנשיא פאלמר – אם לנשיא לוגאן שמורה הדמות הרעה ביותר בסדרה, אז לפאלמר שמורה הזכות להיות אחת הדמויות הכי טובות ונערצות בתולדות הסדרה. פאלמר תמיד צדק ותמיד עשה את הדבר הנכון, ולכן הוא זכה לכל כך הרבה הערכה בסדרה. גם העובדה שהוא תמך בג'ק הביאה לו הרבה נקודות זכות ואהדה בקרב המעריצים. היות והעונה הראשונה של הסדרה היתה להיט היסטרי בעולם, והיות ובסיומה פאלמר נהיה הנשיא השחור הראשון של ארה"ב, יש הגורסים שכבר שם הצליחו מפיקי הסדרה לפתוח את הדלת בפני אובאמה והפכו את היות שחור נשיא ארה"ב לדבר אפשרי ומקובל. השינוי בתודעה האמריקאית התחיל כבר שם, וללא ספק עזר לאובאמה בריכוך הדעות הקדומות נגד שחורים ויכולתם להנהיג את המדינה.
5. ריאן שאפל – אני חושב שזה היה הפרק שהשאיר אותי הכי בהלם בסדרה. איפשהו בסביבות פרק 18 באותה עונה, החזיק הפושע סאנדרס את CTU בביצים והורה לבצע שורה של מעשים כדי למנוע את הפצת הרעל בלוס אנג'לס. אחד הדברים אותם הגה סאנדרס היה הוצאה להורג של ריאן שאפל שניהל אז את ה-CTU מטעם המנהל האזורי. שאפל אמנם היה דמות די שפלה, והצליח לשים הרבה מאד מקלות בגלגלים של ג'ק, אבל עדיין הוא פעל לפי אמונתו ולא בגלל יסוד רע, ולכן לא הגיע לו למות ככה. ג'ק לקח את שאפל למסילות הרכבת כפי שנאמר להם, ושם הציע לו להתאבד. כשהלה סירב, לקח ג'ק את האקדח, אמר סליחה וירה לו בראש. הקרירות שבה הוא עשה את זה, והגבולות שהוא מוכן לעבור בשביל המדינה היו מזעזעים באותה תקופה, וזה היה לדעתי אחד הקטעים הקרים ביותר בתולדות הסדרה. כמו כן, הוצאה להורג זו פתחה את הדלת למספר הוצאות להורג נוספות שג'ק ביצע, כולל אלה של נינה ודנה.
6. התקפה על ה-CTU – עוד סצינה מעוררת דמעות בתולדות הסדרה היתה בעונה החמישית בה ה-CTU הותקף על ידי הטרוריסטים באמצעות גז רעיל. בהתקפה זו רצו כל הנוכחים לחדרים מוגנים, אך אחת הדמויות התמימות בסדרה, אדגר סטיילס, שהיה גם די שמן, לא הצליח להגיע בזמן לחדר המוגן. כך כולם צפו במותו המרגש, כולל קלואי שהיתה ידידתו הקרובה שלא הפסיקה לבכות. סיום זה של הפרק היה אחד הקשים יותר בסדרה ושוב הראה שאין גבולות לתסריטאים.
7. קלואי – היו לג'ק הרבה חברים בסדרה, חלקם ריגשו יותר כמו טוני וביל, וחלקם פחות כמו בתו המעצבנת קים. אבל האחת והיחידה שנשארה חיה ועומדת על שתי רגליה כמעט בכל העונות (ולפחות בסוף הסדרה) היא קלואי אובריאן. קלואי הגיעה כדמות מוזרה של פריק מחשבים היודעת הכל, ונשארה כך עד לסוף הסדרה. היא אומנם שדרגה את מעמדה כל הזמן, התחתנה והביאה ילד לעולם, אבל בסופו של דבר היא תמיד היתה נאמנה לג'ק ולא היה לה שום ספק לגבי הדרך שלו. לא סתם שמור לה הסוף המרגש של הסדרה, ואין כמו לראות את הרובוט הזה נשבר ובוכה.

כמובן שבסדרה כזו ארוכה היו עוד לא מעט רגעים גדולים, כמו הבריחה של ג'ק מהשבי שנייה אחרי שהוא חזר מהסינים ועל ידי נשיכת העורק הראשי של הרע שהחזיק אותו, ההריגה המהירה של אקי אבני בעונה השניה, ההתקפה על הבית הלבן בעונה השביעית, המוות של ביל ביוקאנן וכמובן כל הסאגה מאחורי טוני ואפילו מישל. כמו כן, היו בסדרה לא מעט רגעים מפגרים, כמו ההתמכרות של ג'ק להרואין והיציאה המהירה שלו מזה, ההתאוששות המהירה שלו מכל יריה ודקירה, הנחיתה המהירה שלו לחיים הרגילים לאחר כל העדרות של מספר שנים ובייחוד היכולת המדהימה שלו ללמוד לתפעל מכשירים טכנולוגיים חדישים ללא מאמץ בכל פעם מחדש. הדבר הכי מיותר בסדרה תמיד היה ונשאר הסיפור של קים באוור, אבל את זה כבר נשאיר לפוסט אחר על הסדרה. כנראה שתמיד היה צריך איזה סיפור צד על מטומטמת בלונדינית, והיא פשוט תמיד היתה שם בסביבה.

לסיום, לכל מי שלא קרא את הפוסט הקודם שלנו על ג'ק באוור ואינו מכיר את הבדיחות עליו, להלן סרטון משעשע מאד עם מיטב הבדיחות:

פוסטים בנושאים דומים:

1. אין כמו ג'ק באוור
2. 5 שקרים שהוליווד מוכרים לנו על שוטרים
3. האודישנים של אבודים
4. פרודיה על מלחמת הכוכבים
5. אף פעם לא ראיתי אבודים!