הטיפוסים הכי נוראיים אותם תפגשו על המטוס
מה יותר גרוע? תינוק צורח באוזן במשך 10 שעות או מישהו מסריח שיושב לידכם? ואולי בכלל הבעיה נעוצה בשמן מאחוריך שכל הזמן זז במקום שלו ודוחף את המושב שלך עם הרגליים שלו, או האיש חסר ההתחשבות שיושב מולך ומזיז את המושב שלו לאחור בדיוק באמצע זמן הארוחה? מה שבטוח זה שאחרי שביליתי עכשיו 19 שעות באויר, ועוד כמה שעות של המתנה במטוס ומחוצה לו, וזה בכל כיוון, יש לי כבר מספיק טינה בבטן בשביל כולם. תוסיפו לזה מספר שנים של עבודה בחו"ל, והרשימה של הטיפוסים המעצבנים רק מתארכת.

הלוואי וכל הטיסות היו נראות כל כך מסודרות (צילום: federico stevanin / FreeDigitalPhotos.net)
אז בלי להכביר מילים, נתחיל עם הטיפוסים שנמצאים שם רק כדי שתגיעו ליעד מותשים, עצבניים וחסרי מצב רוח:
- בשורות הקדמיות של המטוס יושבים להם האנשים הזחוחים ביותר, הם בעלי הכרטיסים למחלקה הראשונה. אנשים אלה, יושבים להם בנינוחות בכסאות הרחבים שלהם, שניים בכל צד של המטוס, וצופים בכם בעיני עגל בזמן שאתם עוברים לידם בדרך למושב הצפוף שלכם מאחור. חברות התעופה רוצות לעודד שימוש בכסאות אלה, ולכן הן דואגות להוציא לנו את העיניים לגביהם. כבר עם תחילת הטיסה הדיילים מודיעים שישנם כך וכך שירותים במטוס אבל חלק נאה שלהם שמור אך ורק למחלקות העסקיות והראשונות. כל שאר ה-300 נוסעים צריך לעמוד בתור במסדרונות הדחוקים. מייד לאחר מכן מגיפים הדיילים וילונות כדי לחסום את הגן חיות שבאחורי המטוס עם החלק הקדמי האצילי. כל הסצינה הזאת כבר גורמת לכם להתחיל את הטיסה בהרגשת נחיתות, שלא נדבר על התנאים הצפופים שבהם אתם נמצאים.
- במקום מושבכם, מחכה לכם השותף למסע. למזלי לרוב אני נופל על אנשים טובים, אבל לעיתים קורה שאתם נופלים על אדם גס ולא נחמד. אדם זה ייטה לרוב לפלוש למרחב הפרטי שלכם, זה ששילמתם עליו למעלה מ-1000 דולר, עם הידיים והרגליים שלו, וכמובן עם הכרית והשמיכה שהוא דאג לשים בצד שלכם. את רוב הטיסה אתם תאלצו לעבור במאבק מתמיד על שמירת המרחב שלכם, בין אם זה בידית המשותפת לכם ובין אם זה בקו הרגליים הדמיוני ביניכם. במקרה עוד יותר גרוע, אתם יכולים להתקע באמצע הספסל בין שניים כאלה, כמו שקרה לי פעם במשך 12 שעות בחזרה מהונג-קונג. מתישהו אתם כנראה תורידו את ההגנות בטעות לכמה דקות ואז הם יצליחו לפלוש לשטח שלכם ולהתקבע בו. פשוט תכירו במציאות ותנסו לחיות איתה.
- בזמן שאתם ממתינים לכל הנוסעים לעלות למטוס אתם קולטים בעיניכם זוג או יותר גרוע אם חד-הורית, שעולים למטוס עם תינוק אדום מרוב צרחות. כל הדרך במעבר אתם צופים בהם צועדים ומתפללים שהם יישבו כמה שיותר רחוק מכם. כמה רבה האכזבה שדווקא לידכם הם בסוף מתיישבים, ואז במשך כל הטיסה אתם צריכים לסבול בכי וצרחות. תוסיפו לזה את העובדה שההורים של התינוק כל הזמן ישירו לו שירים ויעשו לו רעשים, וכן תצפו לכך שמדי פעם יעוף עליכם איזה צעצוע או חתיכת אוכל שהעולל לא רצה. לפעמים המצב מחמיר ומסביבכם יש להקה שלמה של תינוקות ואז ברגע שהאחד מתחיל לצווח, כל השאר עונים לו ודואגים להעיר את כל האנשים במטוס.
- לפעמים תינוק צורח זה פתרון טוב יחסית, לעומת הזוג החרדי (או יותר נכון המשפחה בת ה-15 נפשות) שמתקרבת אליכם במעבר. כבר מרחוק אתם יכולים לראות את ענן הריח מגיע איתם, בייחוד עם הגבר המיוזע ולבוש השחורים הארוכים באמצע הקיץ. משום מה, אם כבר יוצא לכם לשבת ליד דוס כזה שטס או חוזר מישיבה בניו-יורק, זה בדרך כלל יוצא ליד דוס שמן, מה שמוסיף כפליים על כמות הריח וחוסר הנוחות בישיבה לידו. כמו כן יש להם נטייה להסתובב הרבה במטוס, שלא נדבר על לגרור אותך בשש בבוקר לאחורי המטוס בשביל להשלים מניין לשחרית.
- הקבוצה האחרונה, שבדרך כלל שמים לב אליה בעיקר בטיסות המשך או בחזרה לארץ אחרי שהות ממושכת בחו"ל היא בני עמנו המופלאים. אין דבר יותר רעשני, קולני, מציק וחסר התחשבות כמו הישראלי המצוי. כבר בתור לעלות למטוס אפשר לראות אותם עם כל השקיות והתיקים שהם מעלים למטוס, ואתם יודעים שאבוד לכם למצוא מקום לשים את התיק שלכם. אחר כך במטוס עצמו הם בדרך כלל לא יושבים במקום שלהם, ודואגים לזוז כל הזמן ולעשות בלאגן. הם גם בלי שום התחשבות יעמדו במעבר וידברו עם חברים שלהם למרות שהם מסתירים לחצי מטוס את המסך. החלק הכי מטריד בקבוצה זו היא הצורך העז שלהם להסתער קדימה עם נחיתת המטוס. משום מה הם בטוחים שאם הם יעמדו ראשונים עם התיקים אז הם ייצאו ראשונים משדה התעופה. הכי כיף זה לשבת ולצפות בהם עומדים במשך 15 דקות עד שפותחים את דלתות המטוס ואז אחר כך לצאת לפניהם משדה"ת כי הם עדיין מחכים למזוודות שלהם.
כמובן שיש עוד הרבה טיפוסים מעצבנים במטוס, כמו האנשים שמתוך שינה בועטים בכם, אלה שיושבים לידכם ולא סותמים את הפה כל הזמן ושחושבים שמשום מה החיים שלהם מעניינים אתכם, וכמובן החולים, שעם כל שיעול שהם פולטים, אתם כבר מרגישים את שפעת החזירים משתלטת על הגוף שלכם.
אז מה הפתרון לכל זה? לטוס עם אנשים נוספים וכך להמנע מלשבת ליד אנשים מעצבנים, ואם לבד, אז לשתות כמה דרינקים טובים לפני העלייה למטוס ולישון כל הטיסה. לחילופין גם שמעתי שכדור שינה עוזר. לשיקולכם.
פוסטים בנושאים דומים:
לא נמצאו פוסטים דומים


משתמש אנונימי (לא מזוהה)
11 אפר', 2010
הייתי מוסיף גם כמה טיפוסים שהולכים לשירותים של המטוס:
1. זה שלא נועל את הדלת – נסה להיכנס ו – בום! – הדלת נטרקת לך בפרצוף.
2. אלה שבבוקר הולכים להתגלח שם כשאחריהם נוסעים שמתים לחרבן.
3. נוסעים עם עצירות שיושבים שעה בשירותים.