לכבוד אוסקר 2010 הממשמש ובא, החלטנו ללכת לכיוון קצת שונה מהשאר (כרגיל), ולכן אנו מביאים לכם דירוג עשרת הפסיכופטים הגדולים ביותר שהופיעו אי פעם בקולנוע. פסיכופטים אלה הם לא סתם רוצחים משעממים מסרטי אימה סוג ז', אלא פסיכופטים שהופיעו בסרטי מיינסטרים הוליוודים (ברובם). הדירוג במצעד שלנו הוא חסר משמעות, היות ולא היינו רוצים לפגוש את אף אחד מהם בסמטה חשוכה…

1. את הרשימה נפתח עם אחד האהובים עליי ביותר מהשנים האחרונות – אנטון צ'יגורה מהסרט "ארץ קשוחה" (2007). הדמות הזאת היא אחד מהרוצחים הכי מדהימים שנוצרו בקולנוע, בעיקר בזכות המראה המוזר של הרוצח הגובל במראה של חנון. כמו כן הדמות היא של אדם יחסית שקט, מאד רגוע, שלוקח הכל באיזי ולא מתרגש מכלום. הרוצח מסתובב לו לכל אורך הסרט ורוצח אנשים בלי להניד עפעף ובלי לחשוב פעמיים. גם הדרכים שבהם הוא בוחר לבצע את פשעיו מראות עד כמה הוא אדיש למעשיו. פשוט משחק גאוני של חאבייר ברדם.
2. הבא בתור הוא ג'ק טורנס מהסרט "הניצוץ" (1980) המבוסס על סיפור של סטיבן קינג. הסרט עצמו שמוגדר כקלאסיקה בתחום האימה, הוא סרט שהיום נראה קצת איטי, אבל במהותו מפחיד מאד. ג'ק ניקולסון מגלם כאן אדם שמאבד את שפיותו במלון נטוש אי שם בהרים. ג'ק מרגע לרגע משתגע ואפשר ממש לראות איך הדמות נהפכת מדמות אב טוב ובעל מסור, למשוגע שמנסה לרצוח את משפחתו. הסרט הזה תבע מספר אמרות כמו "Heeeere's JOHNNY" המפורסם עם התמונה של הפרצוף הפסיכי של ג'ק ניקולסון. פשוט מבריק!
   

   האם הוא הפסיכופט הגדול מכולם?

3. נקפוץ כמה שנים קדימה ונגיע לשחקן מדהים אך לא מספיק מוערך לטעמי – גארי אולדמן. שחקן זה שיחק מספר רב של פסיכים מכל הסוגים, אך משחקו הטוב ביותר כפסיכופט הוא בסרט "ליאון" (1994). בסרט זה הוא מגלם את נורמן סטנספלד, ראש מדור סמים בבולשת ופושע גדול בזמנו החופשי. הטוויסט הגדול בדמות היא העובדה שהוא מכור לסמים בעצמו, מה שהופך אותו לפסיכופט לא קטן. אחת הסצינות הגדולות בקולנוע (מסוג זה) היא כשהוא בתחילת הסרט בא לשחוט את המשפחה של נטלי פורטמן, ורגע לפני הוא בולע LSD, פולט "אני אוהב את השקט שלפני הסערה" ונכנס בסערה לתוך הדירה ויורה בכולם, כולל ילדים קטנים. משחק מדהים של אחד השחקנים היותר טובים.
4. אחד הסרטים היחידים מתחום המתח / אימה שזכה באוסקר היה "שתיקת הכבשים" (1991), שם התוודענו לראשונה לרוצח הסדרתי הגדול מכולם – ד"ר חניבעל לקטר. את הדמות גילם אנתוני הופקינס באחת מהופעותיו הגדולות ביותר, ולצידו גם שיחקה ג'ודי פוסטר כחוקרת צעירה המנסה לפענח סדרת רציחות של רוצח סדרתי אחר. ד"ר לקטר מצליח לעורר פחד ובעתה בכל אחד, אפילו כשהוא נמצא מאחורי זכוכית עבה במרתף השמור ביותר. יש משהו בצורה שבה הוא עומד, זז ומדבר שגורם לרתיעה כזו גדולה ממנו. בנוסף לכך ישנה כמובן הנטייה שלו לאכול את הקורבנות שלו, ולפסל אותם לדמויות מרהיבות כמו השוטר שהוא תלה כמו מלאך בסצינת הבריחה המפורסמת שלו. לצערנו הכסף כנראה עשה את שלו, ואנתוני הופקינס שב לשחק את הדמות הזו שוב פעם בהמשכים גרועים מאד. בכל זאת תמיד נזכור לו את הציטוט המפורסם "I'm having an old friend for dinner".
5. בשנות התשעים היה טרנד חזק של סרטי פסיכופטים, אבל דווקא בסרט המאפיה "החברה הטובים" (1990) התגלה אחד הטובים שבהם בדמות טומי דה-ויטו המגולם על ידי לא אחר מאשר ג'ו פשי. למרות שהגיבור בסרט הוא רוברט דה-נירו, ג'ו פשי מגלם כאן את אחד החברים שלו שהוא חמום מוח, ובכל פעם הוא דבר ראשון יורה ואחר כך מדבר. כמות הרציחות הסתמיות שפשי מבצע בסרט והבלאגן שהוא גורם, יוצרת כאן דמות די מדהימה של פסיכופט ללא תקנה. פשי לוקח את הדמות לקיצוניות בזלזול שלה בחיי האדם, כולל חיסולים מטורפים לצד משפחתיות איטלקית אופיינית.
6. עוד מאותה תקופה זהו סרטו המותח של מרטין סקורזסה "פסגת הפחד" (1991) בגילומו המצמרר של רוברט דה-נירו וג'ולייט לואיס החמודה. דה-נירו משחק כאן את מקס קיידי, אסור משוחרר שמחפש נקמה וחוזר להטריד משפחה בעיירה קטנה ופסטורלית. דה-נירו מופיע בסרט במלוא הדרו כשרירן, מלא בכתובות קעקע ושיער משוח בשמן. הוא מצליח לעורר פחד בכל הסובבים אותו ומשליט טרור על המשפחה המסכנה. אחד הדברים הכי מצמררים בדמות זו היא הקריזמה שלו שמאפשרת לו למשוך אליו נשים, כמו הפקידה המסכנה וג'ולייט לואיס הילדה, ולעשות בהם כפי העולה ברוחו. הסרט מגיע לשיא בעיירה cape fear בה כל השנאה של דה-נירו יוצאת החוצה על העורך דין שדפק אותו. סרט מדהים שגורם לך לא לרצות אי פעם להסתבך עם עבריינים.
7. לטרנטינו, פסיכופט לא קטן בפני עצמו, יש מספר דמויות גדולות שעונות על קטגוריה זו, אך הגדול מכולם הוא מר בלונד, מהסרט "כלבי האשמורת" (1992) המגולם על ידי מייקל מדסן. מר בלונד הוא חלק מקבוצה של גברים עם שמות כינוי של צבעים שיצאו לשוד בבנק. השוק היה אמור להתנהל בצורה חלקה עד שמר בלונד החליט להתחיל לירות בכל הנוכחים בבנק. התוצאה היתה בלאגן אחד גדול שגרמה לחלק מהשודדים להפצע או למות ולריב גדול אחר כך ביניהם. הקטע המפורסם ביותר בסרט הוא הקטע בו מר בלונד מחליט להתעלל בשוטר שהוא חטף מזירת הפשע על ידי חיתוך של האוזן שלו ושריפתו אחר כך בעודו חי. הזלזול שלו בחיי האדם והיכולת שלו להתעלל ככה באדם חסר אונים ללא שום חרטה הם אלה שגורמים לו להיות הפסיכופט הגדול ביותר של טרנטינו.
8. לדמות הבאה קצת קשה לקרוא פסיכופט כי הוא לא רצה להגיע למצב כזה, אבל לכל אורך הסרט הוא משתגע ולבסוף אין לו ברירה מאשר להיות מוגדר ככה. מדובר בסרט הקוריאני החולני "שבעה צעדים" (2003). הגיבור בסרט נכלא לחמש עשרה שנה בחדר בלי לדעת מה הסיבה לכך. הוא יוצא משם אדם עצבני מאד ודי פסיכי שלא בוחל בשום אמצעי בשביל לגלות מה הסיבה שכלאו אותו וכמובן לנקום במי שעשה את זה. בדרך הוא עובר מסלול מכשולים מטורף הכולל סצינת מכות אכזרית מאד כשהוא חמוש רק עם פטיש, סטיות קשות שאני לא רוצה לפרט כאן וכמובן סצינת חיתוך הלשון. בסוף הסרט מחליט המסכן לטפל בהכל בצורה מאד פסיכופטית בפני עצמה (על מנת לא להרוס את הסרט אני לא אגלה איך ולמה). מומלץ לבעלי קיבה חזקה.
9. ואם במספר שבע עסקינן, אז כמובן שקווין ספייסי בתפקידו כג'ון דו בסרט "שבעה חטאים" (1995) חייב להופיע ברשימה זו. אמנם מבחינת משחק, קווין ספייסי לא מופיע הרבה בסרט ולכן קשה להגיד שהוא דמות מצמררת ומדהימה כמו כל הדמויות האחרות ברשימה, אך רשימת הפשעים שהוא מבצע וכמובן הדרך שבה הוא בוחר לגמור את סדרת הרציחות בסימן שבעת החטאים שלו מזכה אותו במקום השמור ברשימה זו. ג'ון דו, שאנחנו אפילו לא לומדים מה שמו האמיתי, מבצע פשעים מטורפים על פי שבעת החטאים של דנטה, כשהוא לא מרחם על אף אחד ויודע לשחק טוב מאד על העצבים והרגשות של כולם. הסבל שאיתו מסיים הצופה בסרט את הצפייה רק מוכיחים עד כמה מדובר בדמות פסיכופטית אדירה. סרט מדהים בחשיפת הרוע האנושי שלו.
10. את הרשימה החלטתי לסיים עם דמות נשית. המאבק היה לא קל וכמעט נבחרה גלן קלוז בסרט "חיזור גורלי" (1987) אבל במקומה יש לנו כאן את קטי בייטס מהסרט "מיזרי" (1990). הסיבה שהיא כאן היא שהיא פשוט פסיכית בסרט. מדובר על אשה שחיה בסרט וכשלידיה נופל הסופר האהוב עליה היא פשוט נכנסת לפסיכוזה מסויימת ומכריחה אותו לכתוב ספר נוסף על הדמות שהיא אוהבת. היא לא בוחלת בשום אמצעי כדי להבטיח שהוא יכתוב את הספר, כולל הסצינה הקשה מאד של שבירת הקרסוליים שלו עם פטיש 5 קילו כעונש על ניסיון בריחה (בספר המקורי של סטיבן קינג היא קוטעת לו אותם עם גרזן). היופי בדמות הזו היא שהיא נראית כמו האמא האמריקאית הנוצריה המסורתית, עם השמלה הפשוטה והשיער המסודר. אך מאחורי החזות הזו יושבת לה פסיכית גדולה ולכן היא כאן ברשימה, למרות הסצינה של בישול הארנבת של גלן קלוז.

כמובן שבמשך השנים היו בקולנוע עוד דמויות רבות וטובות, כמו כריסטיאן בייל בפסיכופט אמריקאי, מקולי קלקין בבן הטוב ואפילו רוברט קרלייל כעבריין הפסיכי בטריינספוטינג (שלא נדבר על חצי מהדמויות בסרטיו של גיא ריצ'י). אך לדעתנו אלה עשרת הגדולים שבלטו מעל כולם בעשורים האחרונים, ונקווה לראות עוד דמויות מרתקות כאלו בסרטים חדשים.

עדכון: בעקבות הערות צודקות של מספר קוראים, באמת נעדרו שלא בצדק מן הרשימה ג'ק ניקולסון והית' לדג'ר בתפקיד הג'וקר בסרטי באטמן השונים, וכן אחד הגדולים ביותר – מלקולם מקדוול בתפקיד אלכס בסרט הבלתי נשכח "התפוז המכני" (1971).

פוסטים בנושאים דומים:

1. סרטי האוסקר הרווחיים ביותר (והנכשלים ביותר)
2. ביקורת סרט – אגם עדן (Eden Lake)
3. 10 סרטי האוסקר הגבריים הטובים ביותר
4. 5 החייזריות הסקסיות ביותר
5. פרודיה על מלחמת הכוכבים