תפסיקו לפטר אותם!
פוטר עוד לפני התחלת העונה
יצחק שום כבר הלך הביתה, אפי בירנבאום מזמן על הכוונת, ומעמדו של ראובן עטר מתנדנד בגלל יכולת לא משכנעת בשלושה משחקים בלבד. כל זה קורה עוד לפני שהליגה בכדורסל התחילה, והליגה בכדורגל בקושי הניעה. בכל העולם לפעמים מפטרים מאמנים במהלך העונה, אבל בארץ נראה שעושים את זה בהתלהבות מוגזמת. נשאלת השאלה אם פיטורי המאמן בכלל תורמים לקבוצה. אולי הבעלים בוחרים בצעד הפשוט יחסית על מנת להשתיק את תלונות הקהל, מוצאים את המאמן שעיר לעזאזל, ובעצם פוגעים בתפקוד הקבוצה שלהם?
מחקר שנערך לאחרונה בשבדיה מראה שפיטורי מאמנים, בניגוד לדעה הרווחת, הינו צעד שגוי הפוגע ברוב המקרים בתפקוד הקבוצה באותה עונה. המחקר, שבדק את תפקוד 18 קבוצות ליגת ההוקי בשבדיה לאורך 30 עונות (בין השנים 1976-2006), מצא שכאשר מפטרים מאמן במהלך העונה, הדבר פוגע ישירות בתפקוד הקבוצה. עוד עולה מהמחקר, כי לפיטורי מאמן בין עונות, ולא במהלך העונה יכולה להיות השפעה חיובית על תפקוד הקבוצה.
מסקנות נוספות שפורסמו במחקר הם שליכולות של המאמן השפעה ישירה על הקבוצה, בעוד שהנסיון שהוא מביא איתו משפיע, אך בצורה פחותה.
לפי נתונים אלה, אפשר להבין שלא כדאי לפטר מאמנים, אך במקרים מסויימים, החלפת מאמן מוגבל במאמן בעל שם ויכולת יכולה לשפר את תפקוד הקבוצה, גם אם זה נעשה במהלך העונה.
אז למה עדיין מפטרים את המאמנים? ברוב המקרים מדובר בעניין רגשי ולא שכלי (כיאה לספורט). הבעלים נמצא תחת לחץ מהקהל שאמנם לא מבין כלום, אבל עצבני על הקבוצה המפסידה שלו. פשוט לו יותר להאשים ולהחליף אדם אחד במהלך העונה מאשר את רוב השחקנים בקבוצה, אפילו אם אלה חבורה של עצלנים חסרי יכולת.
החילופים שלא עזרו
אפשר להסתכל על אירועי השנה שעברה ולראות שחילופי מאמנים במהלך העונה לא באמת משפרים את תפקוד הקבוצה. במכבי תל-אביב בכדורסל, זרקו את קטש בסוף השליש הראשון של העונה והביאו את הרס"ר. שרף אמנם הכניס לכאורה רוח לחימה בקבוצה והשחקנים הודו שהם יותר נהנים, אך בסופו של דבר התוצאה היתה קטסטרופה – הפסד בשלושה גמרים, כולל איבוד האליפות לאחר 15 שנים של הגמוניה. ומה בכדורגל? גם שם ראינו תופעות דומות, אברהם גרנט מגיע לצ'לסי רק כי לאברמוביץ' נמאס ממוריניו ולא משום סיבה אחרת, הפועל תל-אביב מחליפה מספר מאמנים ורק בנס נמלטת מירידת ליגה, ומ.ס. אשדוד ניצלת מירידה ללא מאמן רשמי.
בארה"ב, מדינת הסטטיסטיקות, הנושא כבר ידוע מזמן. נדיר מאד לראות מאמן של קבוצה בנ.ב.א או בליגת הפוטבול, מוחלף באמצע העונה. קבוצות מסיימות את העונה במקום האחרון, ועדיין לא מחליפות את המאמן, אלא מחכות לסיום העונה לבצע חילוף זה (אם בכלל). האמריקאים הבינו כבר מזמן שהחלפת מאמן בצורה כזו אינה תורמת אלא פוגעת, ולעיתים קרובות דווקא החלפת השחקנים בקבוצה נותנת תוצאות טובות יותר. תראו את כל הטריידים הגדולים שנעשים במהלך העונה בנ.ב.א.
הבא בתור?
לאור הדברים האלו, אם דרור קשטן ימשיך לפשל עם הנבחרת כדאי להעיף אותו. אבל חייבים לעשות זאת בחוכמה, בזמן המתאים וכמו שהמאמר מצביע, המאמן החדש צריך להיות מאמן עם יכולות טובות משמעותית מאלו של קשטן ולא המאמן היחידי שפנוי בשוק באותה תקופה (מישהו אמר יצחק שום?). ההחלפה צריכה להיות עם מישהו גדול כמו חוס הידינק, ולא החלפה דומה לזו שהתרחשה לפני חודש וחצי בבית"ר.
ועוד נקודה לסיום, בעלי הקבוצות חייבים לגדל חוט שדרה יציב ולעמוד נגד קללות הקהל. לאוהדים בסופו של דבר יש זכרון קצר, וברגע שהקבוצה מצליחה הם חוזרים לאהוב אותה ולעודד אותה. יעקב שחר (אני יודע שזו דוגמה קצת שחוקה אבל מה לעשות) מדגים יפה איך באמת צריך לנהל קבוצה. גם כשהיא גמגמה בשנה שעברה וכל הקהל התמרמר וצעק, חיכה שחר בסבלנות עם פיטורי רוני לוי עד סוף העונה, ורק אז ביצע את השינוי.
הלוחש לסוסים
16 אוק', 2008
שמע אופיר, להעיף את יצחק שום זו הנאה צרופה בכל שלב של העונה, בכל קבוצה שהיא. ממש מצווה.
ולעניין, אני לא חושב שישראל שונה בזה מאיזשהו מקום אחר בעולם. לראיה צ'לסי. ריאל מדריד. כנראה ככל שבעל הדיעה הוא יותר מליונר גחמן (שמסתכל על השורה התחתונה ורוצה תוצאות) ופחות איש מקצועי, אז זו בסוף התוצאה. המאמן הוא דמות מרכזית שיחסית יותר זול להעיף. רצית זעזוע שלא יעלה לך הרבה כסף – קיבלת.