לרגל פתיחת סניף איקאה החדש בראשון לציון, מוקדשת היום פינת הביקורטיוב לאיקאה. אני חייב להתחיל ולומר שזאת לא פרסומת סמויה לאיקאה, אני לא סובל את איקאה. בכל פעם שאני נקלע למקום, מגיע הרגע בו אני פשוט לא מסוגל להיות שם יותר. בערך אחרי שעה של הסתובבות שם מגיעה 'התחרפנות איקאה' ואז אני פשוט חייב לצאת מהחנות ולא לחזור חצי שנה. זה למרות שאני מאד אוהב את המרק בלחם שלהם. עכשיו אחרי שסגרנו את הפינה הזאת אני חייב להמליץ לכם על כמה פרסומות של איקאה שהן פשוט מגניבות. נתחיל בזאת :

גם מצחיקה, גם חכמה וגם מעבירה את המסר.
להמשך הקריאה»

אחד הבלוגים היפים בעיניי ברשת הוא הבלוג Springfield Punx, המציג עבודות ציור מגניבות של האמן דין (אין שם מלא בבלוג). מטרת הבלוג כפי שדין כותב, היא להציג דמויות שהוא אוהב בסגנון הקריקטוריסטי של הסדרה משפחת סימפסון. דין לוקח בכל פעם דמות אחרת, או נושא מסויים, ומצייר את הדמויות העיקריות משם בצהוב ועם התווים הייחודיים לסימפסונים. חלק מהדמויות כבר הופיעו בסדרה, ואותם הוא רק שיפץ, וחלקם הוא יצר מאפס, בצורה מדהימה.

כך לדוגמא, אפשר למצוא שם סדרה שלמה של דמויות מתוך הסדרה אבודים, כמו התמונה הזו:

תמונת צוות של כל הדמויות מאבודים

להמשך הקריאה»

בהחלטה שערורייתית קבעה היום פיפ"א שבמונדיאל הקרוב לא ישתמשו באף טכנולוגיה שתעזור לקבוע אם הכדור עבר את קו השער או לא. במילים אחרות, פיפ"א רוצה שעדיין יהיו טעויות ועדיין נבחרות טובות יעופו על ידי שופטים מושחתים.

ההחלטה היום התקבלה על ידי המועצה של פיפ"א, שבדקה את שתי מערכות לזיהוי מעבר של כדור את קו השער. המערכת הראשונה, הסתמכה על צ'יפ קטן וכמעט חסר משקל מסוג RFID שיושתל במרכז הכדור, כך שברגע שהוא יעבור את קו השער אפשר יהיה לדעת שהכדור עבר במלואו ושיש גול. המערכת השניה המבוססת על טכנולוגיה של מבט-נץ (Hawk Eye) יודעת לנתח את הצילומים מכמה זוויות של השער ולדעת אם הכדור עבר במלואו. מערכת זו כבר בשימוש בענף הטניס מזה מספר שנים ועוזרת לשופטים לקבוע אם הכדור פגע בתוך המגרש או לא, כשהוא נע במהירות של 180 קמ"ש. אבל מסתבר שמה שטוב לכדור קטן שעף מהר לא טוב מספיק לדעת פיפ"א לכדור גדול שזז לאט יותר. פיפ"א בחרה בהמשך בעיות השיפוט.

להמשך הקריאה»

איך שהזמן רץ, ג'ון פרושיאנטה, מי שהיה הגיטריסט של הרד הוט צ'ילי פפרז עד לפני חודשיים , בן ארבעים היום. קשה להאמין אבל עברו כבר יותר מעשרים שנה מאז שהיה הילד המגניב שהתחיל לנגן עם הפפרז. לטובת המעריצים הפחות מושבעים נזכיר כי כשהיה פרושיאנטה בן 18 מת הלל סלובק, הגיטריסט הישראלי לשעבר של הלהקה, ממנת יתר. ג'ון היה מעריץ ואחר כך גם חבר של סלובק, ושל פלי, הבסיסט. האמת היא שהוא גם ידע לנגן גיטרה מעולה.

להמשך הקריאה»

לכבוד אוסקר 2010 הממשמש ובא, החלטנו ללכת לכיוון קצת שונה מהשאר (כרגיל), ולכן אנו מביאים לכם דירוג עשרת הפסיכופטים הגדולים ביותר שהופיעו אי פעם בקולנוע. פסיכופטים אלה הם לא סתם רוצחים משעממים מסרטי אימה סוג ז', אלא פסיכופטים שהופיעו בסרטי מיינסטרים הוליוודים (ברובם). הדירוג במצעד שלנו הוא חסר משמעות, היות ולא היינו רוצים לפגוש את אף אחד מהם בסמטה חשוכה…

1. את הרשימה נפתח עם אחד האהובים עליי ביותר מהשנים האחרונות – אנטון צ'יגורה מהסרט "ארץ קשוחה" (2007). הדמות הזאת היא אחד מהרוצחים הכי מדהימים שנוצרו בקולנוע, בעיקר בזכות המראה המוזר של הרוצח הגובל במראה של חנון. כמו כן הדמות היא של אדם יחסית שקט, מאד רגוע, שלוקח הכל באיזי ולא מתרגש מכלום. הרוצח מסתובב לו לכל אורך הסרט ורוצח אנשים בלי להניד עפעף ובלי לחשוב פעמיים. גם הדרכים שבהם הוא בוחר לבצע את פשעיו מראות עד כמה הוא אדיש למעשיו. פשוט משחק גאוני של חאבייר ברדם.

להמשך הקריאה»

פאב "השכן" בצפון תל-אביב, אחת עשרה בלילה. המקום כבר די מפוצץ באנשים, אפילו בקומה התחתונה. אתם יושבים שם על הבר ומחכים לתורכם על שולחן הפוסבול (כדורגל שולחני). איך שמגיע תורכם לשחק, אתם קולטים שהבחורה שחייכתם אליה על הבר כל הערב מגיעה לראות איך אתם משחקים. אז מתחילה הפאדיחה. כל קשר ביניכם לבין פוסבול הוא מקרי לחלוטין, וכמות הגולים העצמיים שאתם תוקעים עוברת את כמות הגולים שבן זוגכם למשחק מכניס לכם. התוצאה הרת אסון, והבחורה מזמן כבר מצאה לה כוכב אחר בבר. בראשכם אתם חושבים איך הכל היה שונה אילו רק הייתם יכולים להתאמן במשחק…

אז בואו נגיד שהתסריט הזה אף פעם לא יקרה לכם, אבל במידה ואתם כן אוהבים את המשחק, אבל כבר לא גרים עם שותפים נמצא לכם הפתרון המושלם – פוסבול רובוטי. אמנם עדיין לא מדובר בגרסה מסחרית שניתן לקנות בחנויות, אבל בשנים האחרונות פיתחו במספר אוניברסיטאות בעולם, מספר שולחנות פוסבול המאפשרים לבן אדם לשחק נגד מכונה.

להמשך הקריאה»

ביפאן יש אגדה אורבנית מאד נחמדה על חברת סוני. אגדה זו שכבר מסתובבת לה בעולם כמה עשרות שנים, גורסת כי תאגיד סוני העולמי הכניס לכל המכשירים שלו טיימר סודי. המטרה של טיימר זה היא לגרום נזק בלתי הפיך למכשיר החשמלי מייד עם תום תקופת האחריות של המכשיר. בצורה זו סוני תרוויח מכך שהלקוח יצטרך להחליף את החלק הדפוק בחלק חדש, או לחילופין לקנות דגם חדיש יותר של אותו מכשיר.

התופעה תפסה תאוצה גדולה במיוחד בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, כשמספר רב של לקוחות הופתעו לגלות שהמכשיר שהם קנו מחברת סוני הפסיק לעבוד קצת אחרי תום תקופת האחריות. תיאוריה זו לא שככה, ואפילו בשנת 2006, היו מי שטענו שגל מכשירי הלפטופ שלפתע התפוצצו, קשורים לתיאוריית הקונספירציה הזו.

בניין חברת סוני - האם הם באמת אשמים?

להמשך הקריאה»

לכבוד הסופ"ש, מקבץ חמוד מאד של מספר קריקטורות מהרגעים המרכזיים בעונות הראשונות של אבודים. בין היתר מדובר על הרגעים הגדולים של הארלי נוסע בואן, העינוי של בן ע"י סעיד, סוייר קורא ספר על החוף, לוק הצייד ועוד. למי שאוהב מומלץ לעקוב אחר הפליקר של האומנים.

להמשך הקריאה»

כל גבר מצוי צריך שיהיו לו מספר מיומנויות בסיסיות שבלעדיהן נשללת ממנו גבריותו. כמובן שחלקנו כושלים במימוש חלק מהיכולות האלה, אבל אם חס וחלילה איננו מסוגלים לבצע אף אחת מהן, כנראה שמצבנו גרוע מאד. סדר המיומנויות שפירטתי כאן אינו מחייב, אבל החיוניות שלהן לשם הגבריות שלנו, מחייבת מאד.

1. להחליף גלגל במכונית – זאת אחת המיומנויות הכי בסיסיות והכי חשובות משתי סיבות עיקריות. האחת – מימוש הפנטזיה של הבחורה היפה שתקועה בצידי הדרך עם תקר בגלגל ואתה האביר על הסוס הלבן שמציל אותה מרע גורלה. התגמול שלה על החלפת הגלגל נדיבה ביותר ונעה בין סקס חפוז במכונית לסקס מתמשך בדירה שלה. פנטזיה, כמו שאמרנו. הסיבה השניה – שמירה על הגבריות שלך. מה יותר גרוע מאשר גבר שתקוע עם המכונית שלו ונזקק לעזרה של גבר אחר כדי להחליף גלגל. זה כמו לתלות שלט גדול שאומר "אני לא גבר" על הגב.
   

   האם הוא גבר אמיתי? (Image: Suat Eman / FreeDigitalPhotos.net)

להמשך הקריאה»

מסתבר שהיפאנים יצאו עם גימיק חדש – בירה מהחלל. הבירה הזו, העונה לשם Space Barley, מגיעה ישירות ממבשלת סאפורו, האחראית גם על בירות יפאניות מפורסמות אחרות כמו ה-Yebisu.

בירת החלל החדשה מבוססת על שעורה שהיא דור רביעי לשעורה שגודלה במשך חמישה חודשים על גבי תחנת החלל בשנת 2006. הניסוי נערך ביחד עם המכון הרוסי למדע ואוניברסיטת אוקיאמה שביפאן. מטרת הניסוי היתה פשוטה – להוכיח שניתן ליצור אוכל מבוסס על שעורה בחלל באיכות ובטעם זהה לזה שבכדור הארץ. בפרט הניסוי הנ"ל בדק שאין הבדל בין בירת החלל לבין בירת כדור הארץ. התוצאה היתה לפי הציפיות, התואמים הנבחרים של שני סוגי הבירה אכן לא הרגישו בהבדל בין שתי הואריאציות.

Space Barley

להמשך הקריאה»